רש"י על עירובין י״א

1 אתנייה צריך למעט - אפילו יש לו צורת פתח:

2 מדברי רבינו - רב דאמר צורת פתח לא מהניא:

3 שרובה פתחים - בארבע דפנותיה:

4 אינה ניתרת בצורת פתח - ואפילו פתחים קטנים מעשר כי היכי דלא מהניא צורת פתח לשוויה יותר מעשר פתחא לא מהני נמי לפרוץ מרובה על העומד בפתחים קטנים:

5 מה ליותר מעשר - דין הוא שלא יועיל צורת פתח בו. שכן חמור איסורו שלא הותר בשום מקום בשבת ואפילו בפסי ביראות ואליבא דר' מאיר דאמר בפ' שני לקמן עירובין יז: וביניהן כמלא שתי רבקות של ג' ג' בקר דהיינו עשר אמות דכל פרה אמה ושני שלישי אמה:

6 תאמר בפרוץ מרובה על העומד - בפרצות של עשר או פחות שהרי הותר בפסי ביראות ואפילו לרבי מאיר דמחמיר בהו ואסר ביותר מעשר מיהו פרוץ מרובה מודי דשרי וכ"ש לר' יהודה דמכשיר בי"ג אמה ושליש:

7 לימא מסייע ליה - למ"ד לא מהניא צורת הפתח בעומד פחות מן הפרוץ:

8 שרובן ס"ד - כיון דרובן פתחים וחלונות הוה ליה פרוץ מרובה והיכי מצי תו למיתני ובלבד שיהא עומד מרובה:

9 אלא שריבה בהן - שעשה בהן הרבה פתחים וחלונות סביב סביב מותר ובלבד שיהא בין פתח לפתח יותר מכדי פתח אלמא עומד מרובה על הפרוץ בעינן ואע"ג דאיכא צורת פתח בכולהו:

10 פיתחי שימאי - פתחין שוממין ל"א פתחים מקולקלין שמחוסרין תיקון כמו זקן אשמאי חסר מתורה:

11 שיקפי - מזוזות שנחלצו אבניהם מכאן ומכאן אבן יוצאת ואבן נכנסת ואין זו צורת פתח:

12 תיקרה - שאין כלום בנין למעלה מן הפתח אלא כל הכותל חלוק כפתח עד ראשו כזה וצורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן:

13 סבר לה להא דרב - דלא מהני צורת פתח ליותר מעשר במבוי:

14 בית חרוותן - שם מקום:

15 ומתח זמורה על גביהן - מזה לזה כעין צורת פתח:

16 לענין כלאים - שאם יש גפנים בתוך הקונדסין מותר לזרוע סמוך להן חוץ למחיצה כדתנן: היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן:

17 לענין שבת - לטלטל בתוכו:

18 מן הצד - שמתח הזמורה מזה לזה באמצעיתו ולא על ראשיהן:

19 לא עשה כלום - ולענין שבת אמאי התירו לו:

20 בשבת לא - הא בעשר לכולי עלמא פתחא הוא:

21 ובדרב חסדא פליגי - ריש לקיש לית ליה דרב חסדא ור' יוחנן אית ליה דרב חסדא וקסבר כי אמר רב חסדא לשבת אבל לכלאים אפילו מן הצד הוי צורת פתח דשבת חמור מכלאים:

22 פיאה - קליעת הזמורה המתוחה מקונדס לחבירו ודוגמתו פיאה נכרית במסכת שבת ד' סד::

23 הא דרביה - הך בתרייתא משום ר' יהודה בר' חנינא אמרה וליה לא סבירא ליה:

24 אי אמרת בשלמא - קמייתא על גבן משום הכי שרי לענין כלאים וביותר מעשר דאי בעשר לא מצי למימר אבל לא לשבת ועל כרחיך כרב סבירא ליה שפיר:

25 ומנא תימרא דשני לן - בכלאים בין עשר ליותר מעשר מן הצד:

26 אע"פ שבקי - רבי יהושע בהלכות כלאים שאל ממנו דבר זה:

27 קנים הדוקרנין - משופין כדקר יתד הנעוץ בקרקע:

28 כדי להעמיד בה דלת - כל שהוא ואפילו יכול להעמיד בה דלת של קשין דיה קשין של שבלים:

29 אבקתא - חור שציר הדלת סובב בו ואע"פ שאינה צריכה דלת מיהו חזיא לדלת בעינן:

30 צריכין ליגע - קנה שעל גבן לקנים שבצדדין או אפילו תלויה למעלה מהן באויר:

31 עובדא בי ריש גלותא - שהקיף להתיר רחבה לטלטל בה ועשה בהן פתחים הרבה יותר מעשר ועשה להן פיאה ולא נגעו לקנים של מטה:

32 כיפה - שער העשוי ככיפה:

33 וחכמים פוטרים - מפני שלמעלה בעיגול הוא מצר ואינו רחב ארבעה ואין פתח פחותה מד' רוחב:

34 ושוין שאם יש ברגליה עשרה - גובה קודם שיתחיל לעגל:

35 חייבת - דהא יש בה עשרה גובה ברוחב ארבעה ואפילו כל העיגול סתום נשאר שם שיעור פתח כשר אלמא אין צריכין ליגע דהא הכשירה דפתח ברגליה היא והעיגול מפסיק בין תקרה העליונה למזוזות וקתני חייבת אביי לפרושי פלוגתייהו אתא לישנא אחרינא ואמר אביי גרסינן ומפירוש דאביי ילפינן דאין צריכין ליגע:

36 הכל מודים גבוהה עשרה ואין ברגליה שלשה דלא כלום - דכל בציר משלשה גובה ארעא סמיכתא היא ואין שם מפתח זה כלום שיהא רוחב ארבעה:

37 אי נמי יש ברגליה גובה שלשה - וסתם רגליה רוחב ד' ואין גובהה עשרה ולא כלום דכל פחות מעשרה לא כלום ולאו פתח הוא:

38 כי פליגי דיש ברגליה שלשה - דנפיק מתורת ארעא סמיכתא בהכשר פתח ארבעה רוחב וגובהה עשרה עם העיגול ואינה רחבה ארבעה מעוגל ולמעלה:

39 ויש בה לחוק - ולסתור העיגול ולהרחיבו לארבעה בלא נפילת ראש העיגול העליון שהבנין ארוך לכאן ולכאן ואין הבנין כלה מכאן ומכאן למדת השער:

40 חוקקין להשלים - הואיל ובגובה שלשה יש הכשר רוחב פתח רואין שבעה העליונים כאילו הן חקוקין מבפנים ונרחבים למדת הרגלים:

41 מתני' על מבוי שהוא פחות מארבע אמות - רוחב פתחו:

42 גמ' כמאן דלא כחנניה כו' - דקא סלקא דעתיה דהכי קאמר הכשר מבוי מפולש ב"ש אומרים כו':

43 ד' מחיצות דאורייתא - הלכה למשה מסיני היא במחיצות דבציר מד' מחיצות לא הוי רשות היחיד משום הכי בעי לחי וקורה דתיהוי מחיצה מעלייתא:

44 לזרוק - מרה"ר לתוכו משלש הוא דמיחייב דשלש מחיצות דאורייתא לשוויה רה"י אבל לטלטל בתוכו גזור רבנן עד דאיכא ארבע: